לא להפסיק את הלימוד

הרב דב הכהן קוק שליט"א

עיקר הניסיון של קיום מצוות הוא בזמן שיש לאדם ייסורים. כי אם אין ייסורים - למה שלא יעשה מצוותו מה, הוא משוגע? אין סיבה שלא יעשה! כשמתחיל הקושי זה כל הבעיה. אחד בא ואמר: אתמול למדתי שמונה שעות . זה נכון, אבל למעשה, כשסיפרו בישיבה איזה דבר מענין ששמעו בחדשות, הוא מיד הפסיק את הלימוד מסקרנות - כדי לשמוע. אם כך, אז השמונה שעות האלה פחות נחשבות. כי זה דבר פשוט, מה יש לי לעשות אם לא ללמוד? להסתכל בירח ובכוכבים? בזמן שיש לי באמת דבר שאני רוצה לעשות, ואני מבטל אותו כנגד לימוד התורה, זאת ראיה אמיתית שעמדתי בניסיון של לימוד תורה.​ ר' ישראל סלנטר היה עושה חשבון פשוט: אם אדם הפסיק ללמוד בשביל דבר קטן, וזאת לא סיבה מוצדקת בכלל. אז מענישים אותו יותר. אומרים לו - בגלל שני שקלים הפסקת ללמוד? ! סימן שהתורה שש שווה רק שני שקלים. אז תקבל רק שני שקלים שכר (הכוונה לשכר רוחני מועט). ואם הוא הפסיק בשביל עשרה שקלים? אז יקבל עשרה שקלים שכר. ואם בשביל מאה שקל? אז יגידו לו - התורה שלך שווה כמו מאה שקל! אז תקבל שכר כמו מאה שקל! כי השכר הוא לפי מה שהאדם מעריך את התורה.​ זה לא מספיק שהוא לומד תורה.​ הוא צריך להעריך את התורה כדי שיהיה לו שכר על הלימוד. זה לא מספיק שלמד וזכר ועכשיו הוא יודע בע"פ את התורה שהוא למד. אלא ככל שהוא מחשיב את התורה שלמד, כך הוא יקבל שכר על הידיעה. כי השאלה היא : האם אני יודע את זה בתור דבר חשוב או בתור דבר פחות חשוב. הכלל הוא : שככל שהדבר יותר חשוב בעיני, כך הידיעה היא יותר מוחשית עבורי. כך זה לגבי כל דבר בעולם - כשאני יודע משהו, שהדבר הזה הוא יותר מוחשי לגבי - שהוא חשוב לי, אז הידיעה מאוד מחודדת.​ אם אני צריך לעבור במקום מסוכן, אני כל הזמן יחשוב על זה, ולא אוכל להסיח את הדעת מזה. אני אתכנן מה לעשות ואזהר מאוד איפה ללכת. אני גס אחפש מדריך טיולים, או חייל שמכיר את השטח - שייתן לי עצה      מה הכי כדאי לעשות. אצל כל מי שיש אפילו סיכוי מינימאלי שהוא יכול לעזור - כל דבר אני שואל ומברר. אבל בדבר שהוא לא כ"כ חשוב בעיני, לא יהיה אכפת לי כ"כ מה לעשות- כך או באופן אחר. לא יהיה חשוב לי לברר ולשאול אחרים. ככל שהדבר יותר חשוב בעיני כך הוא יותר מוחשי עבורי. אז איך אני נבחן, עד כמה אני מחשיב את התורה? עד כמה שאני נחוש בדעתי ללמוד, ולבטל כל דבר אחר כמד הלימוד. ואם אני מסכים לוותר אפילו על אלף שקל, אז ודאי שהשכר יותר גדול. ככל שהאדם מסכים לוותר על דבר יותר חשוב, עבור לימוד התורה, כך השכר יותר מתרבה.​ בדורו של ר' יהודה בר אילעאי התכנסו ששה אנשים בטלית אחת. ואמרו חז"ל שהיו יותר מדורו של משה רבנו, במעלתם. איך אפשר לומר דבר כזה? למעשה, בודאי שדורו של משה רבנו היו הרבה יותר גדולים בדרגתם הרוחנית. אבל אלה למדו תורה למרות הצער,של ששה בטלית אחת - מצד זה יש מקום לומר בבחינה מסוימת שיש בזה כך איזה מעלה, אפילו על פני דורו של משה רבנו אם אני כ"כ מחשיב את התורה, עד' שאני, מסכים לשים עלי שישית בגד, העיקר ללמוד, אז כמה השכר שלי... ?! וכאן צריך לדעת שהאדם מחשיב אור המצוות ואת התורה לא רק על פי רעיונות שהוא שמע ולמד - כגון שלימוד תורה זה חשוב וקיום המצוות מחזיק את כל העולם וכו'...​ זה לא איזה נושא מסוים שצריך ללמוד אותו וכך המצוות יהיו חשובות בעיני. הרי כל אחד יודע שהעולם לא יכול להתקיים בלי מצוה אחת מהתורה. ברור שאם לא הייתה מצוות ציצית - לא היה עולם, וכן אם לא הייתה מצות תפילין וכו' הרי זה פשוט שהמצוות הם הקיום של העולם.​ אבל לא מספיק בידיעה הזאת כדי להחשיב באמת את המצוות, אלא זה תלוי עד כמה האדם הוא צדיק, כך הוא יותר מחשיב דבר רוחני. זה לא תלוי במה שהוא למד - עד כמה זה חשוב, כי כולם למדו את אותו הדבר אלא זה תלוי באמת עד כמה שהוא נקי, זה לעומת זה, כך הוא יחשיב את הדבר .​